| כתב-פוראט,מנהל האתר |
|
בפרק הקודם ריי, מאמן מתחיל מהעיר פיינט, בחר בסנטרט כדי להתחיל את מסע הפוקימון שלו. השניים נתקלו בזקן וזקנה שהוליכו אותם שולל כשהתברר שהם שני חברים בצוות רוקט. צוות רוקט תפס את סנטרט וברח איתו אך ריי הצליח להחזיר אליו את סנטרט. צוות רוקט לא נכנע וריי נאלץ להילחם על סנטרט. סנטרט הובס לארבוק ווויזינג. צוות רוקט ניצחו... |
|
ריי עמד מול ג'סי וג'יימס פנים אל פנים. "חחח" צהל ג'יימס. "ניצחנו! סנטרט שלנו!" "אני מסכים אתך במלוא האחוזים ג'ימי נערי!" צחק מיאו והוציא רשת גדולה ממקום לא ידוע. "הא!" הוא קפץ מוכן לתפוס את סנטרט ברשת. "לא!!!" צעק ריי במלוא גרונו ורץ אל סנטרט. "אינך יכול כבר להציל אותו ילד!" קראה אליו ג'סי ונסתה לחסום אותו. אך ריי היה זריז ממנה והצליח להתחמק ולעבור. הוא קפץ על סנטרט, תפס אותו והתגלגל משם בידיוק כשהרשת נחתה על המקום בו היה סנטרט המעולף שניה קודם. "הא?" תמה מיאו, "אינך מבין? אנחנו ניצחנו!" הוא רגז "עכשיו תן לנו את סנטרט! הוא שלנו!" "באמת?" שאל ריי בתמימות מעושה "אני לא בטוח שיש חוק האומר שאם גנבי פוקימונים מנצחים את הפוקימון של מי שהם מנסים לגנוב ממנו הוא שלהם. ואתם?" "המממ... אני גם לא חושב שיש חוק כזה...." אמר ג'יימס אחרי חשיבה ארוכה. "שתוק אידיוט!" ג'סי נתנה לג'יימס אגרוף על ראשו והוא נפל "לצד מי אתה בכלל?" "תשתקו שניכם! הילד בורח!" צעק מיאו. "מה?" קראו ג'סי וג'יימס כאחד. "חייבים לתפוס אותו!" מיאו, ג'סי, ארבוק ווויזינג החלו לרדוף אחרי ריי שרץ בכל כוחו. "היי... חכו לי!" קרא ג'יימס ורץ בגולמניות אחרי כולם. "איזו חוצפה יש לו!" אמרה ג'סי למיאו תוך כדי ריצה. "ועוד איך! אנחנו עוד הרווחנו את הסנטרט הזה ביושר!" התנשף מיאו. "חייבים להשיג אותו!" אמרה ג'סי. צוות רוקט הגבירו את קצב ריצתם. ריי ידע שהוא עוד משיג אותם אך במוחו צצה שאלה: כמה זמן הוא יוכל להמשיך לרוץ ככה? ----------------------------------------- 
פליים הלך באיטיות נהנה מהנוף. הוא נורא התרגש. אחרי הכל, היום הוא יצא למסע הפוקימון שלו.
הוא החליט שאפשר להשאיר את האימונים לאחר כך. היום הוא רק ילך. האימונים לא יברחו.
"חוץ מזה," הוא חשב לעצמו, "עם הידע שלי אני לא צריך אימונים. אימונים זה למאמנים רפי שכל.
לא צריך אימונים. צריך רק לדעת! ידיעה בפוקימון היא הרבה יותר חשובה. ככה יודעים את החולשות, את החסינויות, את המתקפות ועוד הרבה דברים שאימונים טיפשיים לא נותנים." "זוורא" אמר לו קול דק מהצד. "מממ... מה קרה זוורזי? "זוורא זוורזי" פוקימון הקרח הניד בראשו לכיוון אחורי השביל בו הלכו. "כן... זו באמת דרך יפה אבל..." פליים הביט בזוורזי. הוא הבין מספיק טוב בפוקימונים כדי לדעת שזוורזי אומר שמשהו לא בסדר. "מה קרה?" הוא שאל שוב. זוורזי לא ענה. הוא רק הביט לאחור לעשן אבק מהדרך החולית שהגיע. "סופת חול!" קרה פליים בפחד, "היי, לא, רגע, זו לא סופת חול, זה.. זה... זה ילד שרץ." "זוו" הנהן זוורזי. "שלום ילד שמי הוא פליים ואני..." הילד ראה אותו וזעק משהו שלא נשמע בגלל הרעש של טפיפות הרגליים. הוא המשיך לרוץ לעבר השניים. "ילד, חכה, לאן אתה רץ?" שאל פליים. הילד לא שם ליבו. כנראה לא יכל לדבר מתשישות. הוא המשיך לרוץ במהריות גוברת אליהם. עיניו היו עצומות מהחול. "חכה, ילד, עצור! הזהר! לא! אתה תתנגש ב-" "בום" פליים עף באוויר ונפל עם ראשו באדמה החולי בעוד שריי נפל למאחורי סלע שהיה ליד הסתיר אותו מפליים. "איי....." פלט פליים אנחה ארוכה כשהוציא את ראשו מהחול. לפתע הופיע עוד ענן של חול. גדול בהרבה. "אהה, סופת חול!!!" צעק פליים בפחד. "לא, רגע, זו לא סופת חול... אוי לא... לא שוב..." שני אנשים הגיעו, בן ובת בבגדים לבנים עם הדפסי האות R באדום עליהם. איתם רצו מיאו, ארבוק ווויזינג. אך הם האטו את מרוצתם עד שנעצרו כליל לפני פליים. "דיי!" זעק הבן. "אין לי כח לרדוף אחרי הסנטרט הזה יותר! בואו נעזוב אותו כבר! הוא גרם לנו מספיק צרות! בואו נלך למצוא פוקימון אחר לגנוב!" "זהו, והוא גם בכלל לא יקר..." אמרה הבת. "היי מה זה?" שאל מיאו שהקפיץ את פליים. "מיאו מדבר!" הוא קרה מקרקר סביב מיאו. "לא הגיוני! אני חייב לבדוק את זה! מדהים!" "לא דיברתי עליך ילד!" מיאו שרט את פניו של פליים. "מי אתה בכלל?" שאלה ג'סי בתמיהה. "-אה כן, שכחתי להציג את עצמי. שמי הוא פליים. טוב, שם החי" "למי אכפת ממנו!" כעס מיאו, "הסתכלו על הפוקימון שמאחוריו!" 
ג'סי וג'יימס הביטו בזוורזי. "אף פעם לא ראינו את הפוקימון הזה!" "אה," אמר פליים בגאווה עצומה. "זהו זוורזי! הוא פוקימון קרח נדיר במיוחד! אני קיבלתי אותו למסע שלי בגלל שאני הבן של חוקר הפוקימונים המפורסם לינגור פיינדר!" ג'סי וג'יימס נראו נלהבים מאוד לשמע דבריו. "כן... אני יודע שזה מרשים. הכוונה, אבא שלי הוא בין חוקרי הפוקימונים הכי טובים בעולם!" "שמעת ג'יימס?" לחשה אליו ג'סי. "פוקימון נדיר במיוחד שאף פעם לא ראינו ואני בטוחה שגם הבוס לא!" "כן...רק צריך לקחת אותו מהילד הזה!" אמר ג'יימס. "היי על מה אתם מדברים שם?" שאל פליים. "הו... על איך היינו רוצים לראות פנים מול פנים את אבא שלך" אמרה ג'סי בקול מתוק. "כן אני יודע... הרבה רוצים..." אמר פליים בגאווה גדולה. "אפשר להביט שניה בזוורא- מה שמו הזה?" שאל ג'יימס. "כן, ברור" אמר פליים "והשם הוא זוורזי." ג'יימס הרים את זוורזי. "איזה חמוד! אני חושב שכדי שניקח אותו ל"בירור עליו" מה ג'ס?" "כן..." אמרה ג'סי "מצטערת ילד חייבים לרוץ!" הם התחילו לרוץ משם. אך פליים זינק עליהם ותפס ברגלו של ג'יימס. "היי חכו! זה הזוורזי שלי!" הוא זעק. "זוז מפה נודניק!" ג'יימס ניער ממנו את פליים. זוורזי שהחל להבין שהוא נפל לידיים הלא נכונות רגז. "מה לעזאז-" ג'יימס קפא באמצע המשפט- תרתי משמע. זוורזי ירה במהירות קרן קרח שהקפיאה את ג'יימס. הוא נמלט בקלילות מידיו. "גררר..." התעצבנה ג'סי. "תפסו אותו!" ארבוק וויזינג ומיאו זינקו אל זוורזי שהחל לברוח. "מה אתה עושה! אנחנו נביס אותם בקלות!" צעק פליים. באותו שניה התעורר ריי ואיתו סנטרט. הוא יצא סהרורי מאחורי הסלע. "מה? איפה אני?" "היי הנה הילד עם הסנטרט!" קראה ג'סי. "מצוין! נתפוס את שניהם!" קרא מיאו. "אתם לא הולכים לתפוס אף אחד! זוורזי, פגע במיאו עם קרן הקרח שלך! הוא המהיר מביינהם!" "זוורא!" זוורזי ירה במהירות קרן קרח אל מיאו שהתחמק בקלילות והפיל את זוורזי במתקפת שריטה. "חה חה" צחק מיאו. "הוא כלל לא משתווה אלי! הוא בכלל לא מאומן! קרן הקרח הזאת הייתה על הפנים!" "אני יעשה אותך על הפנים!" האדים פליים. "זוורזי! קרן קרח על מיאו! מתקפת דחיפה על וויזינג ואקדח מים על הבטנה של ארבוק!" "זוו?" זוורזי התבלבל לגמרי. "חה חה חה" צחקה ג'סי, "ארבוק, תראה לילד הזה איך תוקף פוקימון אמיתי!" "צ'אארבוק" ארבוק העיף במכה אחת את זוורזי במתקפת דחיפה. וויזינג, מצדו, ירק עליו בוץ. זוורזי היה על סף עילפון. "אההה!" הצטעק פליים. "זה לא יכול להיות! האסטרטגיה שלי הייתה מצויינת!" ארבוק ווויזינג התקרבו אל זוורזי. "אההה! בוא נסתלק מפה!" הוא הרים את זוורזי והחל לברוח. "חכה לנו!" קרא ריי ורץ אחרי פליים. "תפסו אותם!" צוות רוקט החל רודף אחרי פליים וריי. אחרי זמן מה צוות רוקט עמדו כבר להשיג את פליים וריי כאשר פלט ריי תוך כדי ריצה "יש בצד הדרך אסם! בוא נרוץ לשם!" השניים רצו לכיוון האסם וצוות רוקט אחריהם. למזלם הרע האסם היה נעול. לא היה בו איש. בחצר הייתה רק משאבה ישנה מאוד לשאיבת מים. כמו בעבר, בצורת נדנדה ובאר לידה "תפסנו אתכם!" קרא ג'יימס. "מהר, דרך החלון הפתוח!" אמר ריי ועזר לפליים לעלות. ריי קפץ אחריו דרך החלון לתוך האסם. "בואו גם אנחנו!" קרא ג'יימס. הוא זינק ותפס באדן החלון כאשר החלון נסגר לו לפתע על האצבעות. "אייי! ילדים ארורים!" זעק ג'יימס ונפנף במהירות את כף ידו האדומה. מיאו פרץ את החלון וצוות רוקט נכנסו פנימה לתוך האסם. אך שני הילדים כבר לא היו שם. "לאן הם נעלמו?" תמהה ג'סי. "חשבי בהיגיון" אמר מיאו. "זהו החלון היחיד שראיתי בקומה הזו של האסם אז או שהם קפצו מחלון הקומה השניה- מה שלא נראה כל כך הגיוני, או שהם עדיין בתוך האסם!" "וואוו, מיאו" אמר ג'יימס "מזל שיש לנו אותך. המוח של החבורה!" "אתה אומר שאתה טיפש?" שאלה ג'סי ספק בצחוק ספק ברצינות. "לא ג'ס" פסל אותה ג'יימס "אני אומר שאנחנו טיפשים! אייי" ג'סי הכתה אותו בזעם במקל שהיה בצד. "אני מציעה שנתפצל ונחפש אותם!" אמרה ג'סי. "רעיון טוב" אמר מיאו והם התפרסו. ------------------------------ ג'יימס הסתובב בתוך האסם. הוא גילה לצערו שאפשר להאבד באסם הגדול שמבחוץ נראה הרבה יותר קטן. ג'יימס החליט אם כן שהוא בכיוון הנכון. שכן לפי ההשארה הפסיכולוגית שלו- אם הילדים רצו שצוות רוקט יאבדו אותם אז הם בטח התחבאו במקומות שרק כאלה שהלכו לאיבוד יכולים למצוא. ג'יימס הרהר עוד במחשבה הזו כאשר הוא עבר ליד סולם. הוא הסתכל במעלה הסולם. הגיוני שהילדים עלו למעלה כדי שלא ימצאו אותם. הוא גילה שהוא צדק. הוא ראה למעלה גוש חום מפוספס שביצבץ מהפתח למעלה. "זה זנבו של סנטרט ללא ספק!" חשב לעצמו ג'יימס וחיכך את ידיו. "הפעם הם לא ימלטו! אני אתפוס אותם ואתפוס את זוורזי ואז ג'סי ומיאו יכבדו אותי!" הוא דמיין לעצמו את עצמו כבוס של צוות רוקט. "ג'סי ומיאו יחלמו על להיות כמוני! חה חה חה! אני רק צריך לעלות למעלה לקחת את הזוורא הזה!" ג'יימס טיפס על הסולם בזהירות כדי שלא יקים רעש ואז בשאגת ניצחון הוא תפס בזנב של סנטרט. "הפתעה נונדיקים! תנו לי מיד את זוו...." ג'יימס גילה שהוא אוחז בשטיח חום מפוספס עליו ישן עד לפני רגע גרוולייט שנראה זועם על שהטרידו אותו משנתו. "חי חי" ג'יימס צחק צחוק מאולץ "היית מאמין איזה אי הבנה קרתה עכשיו?" "גרררר" הגרווליט נהם. "גרוולייט נחמד. הנה אני עזבתי את השטיח. אתה יכול לחזור לישון כמו קודם. "גרררר" הגרוולייט התקדם עוד צעד אל ג'יימס שעמד חציו בתוך עלית הגג וחציו על הסולם. "אני הייתי שמח להישאר אבל יש לי כמה התחייבויות קודמות. ביי!" ג'יימס הלך צעד אחד לאחור ואז נזכר לפתע שהוא על סולם. "אההההה" "טראח" בקול נפץ אדיר ג'יימס התרסק על רצפת העץ של האסם. ---------------------------------- מיאו עלה לקומה למעלה. הוא אמנם סבר שהילדים לא קפצו מהקומה הזו אך תמיד הם יכולים להיות ליד החלון, מוכנים לעשות מעשה נואש... בקומה למעלה מיאו לא ראה דבר מלבד הרבה בקבוקים. "מממ... אולי הנודניקים לא פה אך לפחות יש פה משהו לשתות" חשב מיאו לעצמו ולגם מלוא הפה מהבקבוק שהיה לידו. "טפו" ירק מיאו את הנוזל בשאת נפש. "איזה מים מגעילים!" לפתע הוא זקף את אוזניו החדות. הוא קלט קולות שאם ג'סי וג'יימס היו כאן הם לא היו שומעים. "מזל שיש לי כזאת יכולת שמיעה טובה" חייך לעצמו. הקולות באו מהחלון. הקולות של הנודניקים. מיאו חייך לעצמו. הוא הביט למטה אל החלון. הנודניקים אכן קפצו מהחלון כפי שחשב. אבל הם כנראה קפצו על ערמת קש וככה הם לא נפגעו ערמת הקש הייתה עכשיו במקום אחר ולא בטווח קפיצה ולכן לא היה ניתן לדעת זאת בברור. הם דיברו בלחש בלא ידיעה שהוא שומע אותם. מיאו עמד לפנות לאחור לקרוא לג'סי וג'יימס כשלפתע משהו פגע בו בחוזקה והוא איבד את שיווי משקלו ונפל. "טראח" מיאו השתטח על הקרקע בעוצמה והתעלף. ראשו הקטן של סנטרט ביצבץ מהחלון וסימן אגודלו לריי. ריי סימן אגודלו לסנטרט בחזרה וחייך. "תוכנית טוב" לחש פליים לריי. "היי, אתה זה שגילה את הקש והציע לקפוץ עליו. אם לא היינו אבודים." השיב ריי בלחש. "כן, אבל אני עדיין לא מבין איך ידעת להשאיר את סנטרט בין הבקבוקים הגדולים שהיו שם כדי לדחוף את מי שיבוא ולהזיז את הקש כדי שיתרסק..." העיר פליים. "סתם השראה פיתאומית..." משך ריי בכתפיו. ---------------------------------- ג'סי התהלכה במסדרון הראשי ופתחה דלת למה שנראה כמו מטבח. "אוייי אין לי כוח כבר לחפש" נאנחה ג'סי. "אני אחכה ואראה אם מיאו וג'יימס מצאו משהו ואני ביינתים אנוח ו..." היא הביטה אל המקרר ופניה "אני חושבת שהם לא יתנגדו אם אזלול משהו בינתים בזמן שהם מחפשים להם..." ג'סי הלכה אל דלת המקרר ופתחה אותה. היא עמדה להוציא משם ריבה וחמוצים ודברי מאכל להנאתה כשלפתע נעצרה וחשבה. "אם הזוור-מה שמו הזה הוא פוקימון קרח אז אני מניחה שהוא יכול לעמוד בקור חזק. ואני מניחה שהם חשבו שאנחנו לא נחפש במקפיא כי לא הגיוני שיהיה שם מישהו!" ג'סי פתחה את דלת המקפיא. "חה חה. ידעתי. חכמה שכמותי!" היא צחקה למראה זוורזי שישב בתוך המקפיא. זוורזי נבהל כשראה אותה, התעשת וירא לעברה קרן קרח שהקפיאה לה את כל הפרצוף. ג'סי נפלה לאחור על הרצפה. "בררר... חבל שלא חשבתי על זה...." זוורזי יצא מהקפיא בקפיצה תוך כדי נחיתה על בטנה של ג'סי והחל לרוץ מהמקום. באותה שניה הגיעה ג'יימס. "ג'סי! ג'סי!" קרא ג'יימס. ג'סי שברה את הקרח מפניה בעזרת ידיה. "מצאתי את זוורזי! אחריו! ארבוק, צא! עזור לנו לתפוס את זוורזי!" "גם אתה וויזינג!" קרא ג'יימס והטיל את הפוכדור. "צ'ארבוק!" קרא ארבוק. "וויזינג!" קרא וויזינג. צוות רוקט החלו לרדוף אחר זוורזי. "זוורא!!!" צעק זורזי. ג'סי חילקה פקודות "ארבוק, מהמזדרון ההוא, וויזינג מהשני, ג'יימס אתה עלה משם ומיא... אררר.. איפה המעצבן הזה כשצריכים אותו?!" באותו זמן פליים, ריי וסנטרט שמעו את קראיתו של זוורזי וחשו לעזרו. "ריי יש לי תוכנית!" אמר פליים. "זוכר את מכונת השאיבה הישנה שראינו ליד?" "כן, נו אז מה?" תמה ריי. "אנחנו חייבים שזוורזי ילך לשם! רק צריך להודיע לו לעלות על צד אחד שלה. אבל לא נצליח להודיע לו. אנחנו חייבים מישהו זריז!" "סנטרט! רוץ לשם ואמר זאת לזוורזי. תכוון אותו ליציאה!" אמר ריי. "טרט!" הנהן סנטרט ויצא מטווח הראיה שלהם. ביינתים זוורזי המשיך לרוץ לעבר מזדרון שנראה כמקום הימלטות טוב. לפתע ארבוק יצא ממקום כלשהו וחסם את המזדרון. הוא פנה לפתח אחר. וויזינג הופיע שם. מאחוריו הופיעה ג'סי. ג'יימס בטח נעלם לאיפשהו. "זייייי" זוורזי היה מפוחד. לא היה לו לאן לברוח. "אין לאן לברוח זוורזי! תפסנו אותך!" קראה ג'סי בניצחון מתנשפת מהמרדף. "סנטרט!" ג'סי הופלה על ידי משהו חזק שהתנגש ברגלה. "איייי חתיכת..." שפשפה ג'סי את ראשה. "טרט סנטרט סנטרט! סנטרט סנ!" סנטרט הניף את דיו בבהילות וזעק משהו לזוורזי. זוורזי הנהן ולפני שג'סי הספיקה לעשות משהו הוא קפץ אחרי סנטרט ושניהם החלו בורחים. "אחריהם!" היא צעקה. הם רדפו אחר זוורזי וסנטרט עד שיצאו מהאסם. סנטרט וזוורזי הגיעו עד לצד אחד של מכונת השאיבה דמוית הנדנדה ואז נעצרו. ג'סי, ארבוק ווויזינג אף הם הגיעו לצד אחד של מכונת השאיבה ועמדו להמשיך כאשר קול עצר בעדם. "עצרו!" קרא קול ופליים וריי קפצו על הצד של סנטרט וזוורזי. "אנחנו לא מספיק כבדים..." נאנק פליים. "הם כבדים מידי..." "היי אתה קורא לי שמנה???!!!" רתחה ג'סי ואז פתאום היא הבינה. היא הייתה במלכדות כביכול. לפתע נשמע קול זועק "ג'סי הלכתי לאיבוד באסם! סוף סוף מצאתי אותך!" ג'יימס רץ אל המשאבה. הוא נעצר. "חח, עכשיו אתפוס אתכם נודניקים! אין לכם לאן לברוח עכשיו!" הוא רץ אל הצד של פליים, ריי, זוורזי וסנטרט. "ג'יימס לא!" קראה ג'סי אך זה היה מאוחר מידי. ג'יימס זינק על הצד שלהם והאיזון נהרס. ג'סי, ארבוק ווויזינג עפו מהנדנה מפאת כובד המשקל של הצד השני ונפלו ישר לתוך הבאר העמוקה. "ג'יייימס אידיייווווט......" "ג'סי!" קרא ג'יימס ורץ אל הבאר. זוורזי וסנטרט ניצלו את ההזדמנות וזרקו גם אותו לבפנים. "יש!" קראו ריי ופליים בשמחה והחליקו כף. "זה עבד!" "תודה רבה ג'יימס!" קרא ריי אל תוך הבאר. מפנים נשמע קול של זאפטה חזקה וקולו של ג'יימס "איי" ריי, פליים, סנטרט וזוורזי פנו ללכת מהמקום. "איך חשבת על הרעיון הזה פליים?" שאל ריי. "השראה פיתאומית" אמר פליים וצחק. "תגיד פליים," פנה ריי "רוצה שנלך במסע ביחד?" "בטח," אמר פליים "זה הרבה יותר כיף ללכת ביחד מאשר לבד. "זוורא..." "אני מתכוון לבד איתך זוורזי. חחח" המשך יבוא |